עובדות מעניינות על דבורים

דבורת דבש שחזרה מפרחים עשירים מבצעת ריקוד בצורת שמונה על חלת הדבש. כיוון הריקוד ומהירותו מספרים לחברותיה בדיוק לאן לעוף וכמה רחוק. את התגלית הזו גילה המדען קרל פון פריש.

כדי לייצר קילוגרם אחד של דבש, דבורים מבקרות במיליוני פרחים ועפות יחד מרחק השווה בערך להקפת כדור הארץ פעמיים.

מלכת הדבורים, האם של כל הכוורת, יכולה להטיל עד כאלפיים ביצים ביום בעונת האביב. היא חיה כמה שנים, הרבה יותר מכל דבורה אחרת.

כשדבורת דבש עוקצת יונק, העוקץ המשונן נתקע בעור ונשלף מגופה יחד עם חלק מהבטן - והדבורה מתה. לכן דבורים עוקצות רק כשהכוורת בסכנה.

דבורים רואות באור אולטרה-סגול. פרחים נראים להן עם דוגמאות וסימני נחיתה מיוחדים, כמו מסלולי נחיתה בשדה תעופה.

בנוסף לריקוד, דבורים מעבירות מסרים באמצעות ריחות מיוחדים. המלכה למשל מפיצה ריח שמרגיע את הכוורת ומסמן שהכל תקין.

ארכיאולוגים מצאו כדי דבש בקברים מצריים בני כ-3,000 שנה, והדבש בתוכם עדיין היה אכיל. דבש שמור היטב כמעט אינו מתקלקל לעולם.

תאי חלת הדבש בנויים בצורת משושה - הצורה החסכונית ביותר בטבע. היא נותנת מקסימום נפח אחסון במינימום שעווה.

בחורף הדבורים מתכנסות לגוש צפוף ומרטיטות את שרירי הכנפיים כדי לייצר חום. במרכז הגוש נשמרת טמפרטורה של כ-35 מעלות.

לדבורה יש קיבה נוספת שנקראת קיבת הדבש. היא שואבת אליה צוף מהפרחים ומביאה אותו לכוורת, בלי לעכל אותו בעצמה.

כשליש מגידולי המזון בעולם תלויים בהאבקת דבורים - תפוחים, שקדים, מלפפונים, אבטיחים ועוד. בלי דבורים המדפים בסופר היו נראים אחרת.

בעולם יש כ-20 אלף מיני דבורים, ורק חלק קטן מהם מייצר דבש. רוב הדבורים חיות לבד ולא בכוורות.

דבורת הדבש אינה ילידת אמריקה. מתיישבים אירופאים הביאו אותה לשם במאה ה-17, והיום היא נפוצה בכל היבשת.

כנפי הדבורה נעות כ-200 פעמים בשנייה. הזמזום המוכר הוא בעצם קול תנועת הכנפיים המהירה.

בניסוי מפורסם הראו מדענים שדבורים יכולות ללמוד לזהות תמונות של פרצופים אנושיים - למרות שמוחן זעיר.

מחקרים הראו שדבורים מסוגלות ללמוד לספור עד ארבע ולהבחין בין כמויות. זה עוזר להן לזכור כמה פרחים ביקרו.

העוקץ של הדבורה הוא בעצם ביצית שהתפתחה לכלי נשק, ולכן רק דבורים נקבות יכולות לעקוץ. הזכרים חסרי עוקץ לחלוטין.

דבורים אוספות שרף דביק מעצים ומייצרות ממנו חומר שנקרא פרופוליס. הן אוטמות איתו סדקים בכוורת ומחטאות אותה.

דבורי הבומבוס השעירות יכולות לעוף גם בימים קרירים שבהם דבורי הדבש נשארות בכוורת. הן מאביקות חשובות של פרחי האביב המוקדמים.

הצוף שדבורים מביאות הוא דליל ומימי. הן מנפנפות בכנפיהן מעל התאים כדי לאדות את המים, עד שהצוף הופך לדבש סמיך.

כוורת בריאה אחת יכולה לייצר עשרות קילוגרמים של דבש בשנה טובה. הדבוראי לוקח רק את העודף ומשאיר לדבורים מספיק לחורף.

דבורים נמשכות במיוחד לפרחים בצבעי כחול, סגול וצהוב. פרחים אדומים טהורים הן כמעט לא רואות.

מלכת הדבורים ארוכה כמעט פי אחד וחצי מדבורת פועלת רגילה, ויש לה בטן מוארכת שמיועדת להטלת ביצים בלבד.

כשהכוורת נהיית צפופה מדי, המלכה הוותיקה עוזבת עם כמחצית הדבורים ומקימה כוורת חדשה. התופעה נקראת התנחלות.

דבורת פועלת בקיץ חיה רק כחמישה-שישה שבועות של עבודה קשה. דבורות שנולדות בסתיו חיות חודשים ארוכים כדי לשמור על הכוורת בחורף.

דבורים לא ישנות שינה עמוקה כמונו, אבל בלילה הן נחות: הן עוצרות את הפעילות, מורידות את המחושים ונשארות ללא תנועה עד הבוקר.

דבורים פועלות צעירות מפרישות פתיתי שעווה מבלוטות מיוחדות בבטן, לועסות אותם ובונות מהם את חלת הדבש.

לכל כוורת ריח ייחודי משלה. דבורה שחוזרת מטיסה מזוהה על ידי השומרות בפתח לפי הריח, וזרות לא מורשות להיכנס.

הזכרים בכוורת אינם אוספים צוף ואינם בונים. תפקידם היחיד הוא להתרבות, ובסתיו הפועלות מגרשות אותם מהכוורת.

דבורים מבוגרות עומדות כשומרות בפתח הכוורת ובודקות כל נכנסת. פולשות כמו צרעות נתקפות ומגורשות מיד.